אז אוקיי, אתם אומרים, השתכנענו. כולנו "מכבסים" וזה לא בריא.
הסוכר מרעיל אותנו, האוניברסיטה טחנה לנו את המוח, וכך גם ההורים בטיול המשפחתי האחרון.
אנחנו לא סופרמן או סופר-וומן,
והגוף והנפש שלנו מוגבלים ביכולת שלהם להכיל את הבחירות המנוגדות לבריאותנו.
אז מה עושים?
אף פעם לא נטוס לחו"ל?
אף פעם לא נאכל פרוסת עוגה טעימה?
לא נקיים קשרים משפחתיים או חברתיים?
אנחנו לא נזירים בודהיסטים ולא חיים במערה בטיבט.
נכון!! גם אני לא!
אז מה עושים???
התשובה שאני מציעה היא כזו-
כאשר אנו מפסיקים "לכבס", רואים את המציאות כפי שהיא, ומודעים למגבלות של הגוף והנפש שלנו, אנו יכולים להתנהל בהתאם.
ראשית כל, במידת האפשר, כן, יש להימנע מבחירות המחלישות אותנו.
נשמע הגיוני, לא?
במקרים בהם מסיבות שונות נחליט בכל זאת לעשות פעולות המנוגדות לאינסטינקט שלנו לשמור על בריאותנו, נצטרך להכין את הגוף ואת הנפש להתמודדות, ולעיתים קרובות גם לתכנן מראש את ה"שיקום" שלנו.
נחזור ברשותכם לדוגמת הנסיעה המשפחתית.
השלב הראשון הוא ההתפכחות:
ההבנה כי על אף שכמובן יהיו גם רגעים של כייף, מדובר בימים בהם הגוף והנפש ידרשו להתמודדות רצינית.
כמו לפני מסע בצבא, או ריצת מרתון, יש להכין את עצמנו מבחינה פיזית ומנטאלית לאתגר.
כאן נכנס הטיפול.
כאשר מטופלים מגיעים אלי לפני טיסה/ מעבר דירה/ ביקור ארוך של הנכדים, אנו נערכים מראש לתקופה המדוברת.
ראשית בוחנים שוב את ההחלטה לצאת למסע הספציפי על סמך המשאבים הזמינים למטופל הספציפי בזמן הספציפי וזאת כמובן תוך לקיחה בחשבון של האילוצים.
לפעמים באמת אין ברירה.
ברגע שההחלטה התקבלה, אנו מתכננים את התקופה שלפני "המסע" את "המסע עצמו" ואת תקופת ה"שיקום".
הימים שלפני נסיעה לחו"ל יהיו ימים של יותר מנוחה, הקפדה על שגרה, תזונה מחזקת, ואם צריך עוד טיפולים, אם בשיחות, ואם בדיקור, ואם בשיטה אחרת.
הנסיעה עצמה תתוכנן לא בהתאם לכוחות של המטופל לפני הטיסה, אלא תוך לקיחה בחשבון כי עצם הנסיעה מחלישה, ועל כן, יש לתכנן פחות פעילויות, פחות נסיעות, פחות יעדים.
מסעות מסוג זה בדרך כלל מלוות בהתרגשות. ההתרגשות (והאדרנלין המגיע עמה) גורמים לנו להרגיש כי פתאום יש לנו הרבה יותר כוח ממה שהיה. זוהי טעות. אם נסחף לעשייה המבוססת על ההתרגשות והאדרנלין נחזור לארץ מותשים.
בזמן השהייה בחו"ל יש להקפיד לנוח ולאכול טוב אפילו יותר מבשגרה.
בימים שלאחר החזרה, שוב כמו בימים שקדמו לה, יפונה זמן למנוחה והתאקלמות, ואם צריך, גם טיפול נוסף.
אולי זה נשמע לכם פסיכי להפוך כל אירוע חגיגי למסע ארוך, עם תוכנית ,הכנה ואפילו שיקום.. ועוד בקצב החיים המשוגע בו אנו חיים.
נכון!!!
הבריאות אינה מובנת מאליה!
הדוגמה שנתתי על נסיעה לחו"ל היא פשוטה וקלילה, אך אופן החשיבה וצורת הטיפול נכונה ויעילה גם במצבים הרבה יותר מורכבים של התמודדות עם שינויים משמעותיים בחיים. גם בהתמודדות עם גרושים, או בליווי מישהו קרוב במחלתו, גם לקראת לידה, וגם ביציאה לפנסיה.
כולנו עוברים טלטלות, ותמיד יהיה לכך מחיר. גם גופני וגם נפשי. ככל שנהיה מפוכחים, נכיר במשמעות של הדברים ובכוחות שלנו, נוכל להיערך נכון יותר, למזער את הנזקים ולהיות בריאים יותר.
החיים הם מסע ארוך בו אנו כל הזמן משקמים עצמנו על מנת שנוכל להמשיך במסע.

הרגישו חופשי לפנות אלי בכל שאלה או התייעצות…
בריאות כמטרה טיפולית?
הופתעתי לגלות על עצמי, כמו גם על רבים ממטופלי, כי המילה "בריאות" איננה בראש רשימת סדר העדיפויות שלנו, לא כמטרה טיפולית ולא כשאיפת חיים. זאת כמובן כל עוד ניתן לתפקד, לקום בבוקר, להכין סנדוויצ'ים, לצאת [...]
מה זה אומר להיות בריאה?
כל-כך התרגלנו למיגרנות, כאבי המחזור החזקים, לשכמות התפוסות ולדלקות בדרכי השתן, שלעיתים כבר איננו מבחינות בהם. מה שיותר חמור בעיני, היא העובדה שרובנו הגדול מסתובבות עם סימפטומים של חרדה ו/ או דיכאון , מבלי שום [...]
בניית עמוד שדרה
מי אני? מה אני רוצה? מה אני אוהבת? מה נכון לי? מה מחזק אותי ומה מחליש אותי? נשמע טריוויאלי, אבל לא... רובנו הגדול מתקשות לענות על שאלות אלו, אם בכלל לקחנו את הזמן לעצור ולחשוב [...]
תשוקה, מיניות ובהירות במחשבה
אז מה עושים עם כל הבריאות הזאת? אני כבר לא עסוקה כל היום בתכנון החופשה הבאה, כי הבנתי שהכי נכון לי להיות בבית... ואינני מתרוצצת ממקום למקום כדי לשמור על קשרים שלא תמיד תורמים [...]
ומה איתנו הגברים?
הבחירה שלי לפנות לנשים ולהתייחס לסוגיות שבהורות ובזוגיות, הייתה בחירה להביא בדרך זו גם את עצמי. יחד עם זאת, כל הכתוב נוגע גם לגברים ולאנשים בכל שלבי חייהם. בעבודתי בקליניקה, אני פוגשת גם מתבגרים ומתבגרות, [...]