מאמרים

סדרת מאמרים | טיפול פסיכולוגי בראי הרפואה הסינית:

בריאות כמטרה טיפולית?

הופתעתי לגלות על עצמי, כמו גם על רבים ממטופלי, כי המילה "בריאות" איננה בראש רשימת סדר העדיפויות שלנו, לא כמטרה טיפולית ולא כשאיפת חיים. זאת כמובן כל עוד ניתן לתפקד, לקום בבוקר, להכין סנדוויצ'ים, לצאת לעבודה. יש כמוני ,שבגיל המופלג של 31 כבר מצאו את עצמן מרותקות למיטה לתקופה, אם בשל גב תפוס או סיבה אחרת. במשך מספר שנים התמודדתי עם כאבים ותחלואות שונות, וקיבלתי אותן כחלק אינטגרלי מהחיים על פני כדור הארץ והסטרס הכרוך בהתמודדויות היומיומיות בבית ובעבודה. כאשר בגיל 35 שוב מצאתי עצמי מרותקת למיטה בשל התקף נוסף של כאבי גב, לא מסוגלת לעשות דבר מלבד להניק את הצעיר מבני, עצרתי. זהו, אמרתי בתוכי, הסיפור הזה נגמר. אני לא מוכנה להיות אמא "חולנית" לא ברמה של חוסר תפקוד ולא ברמה של תפקוד מתוך מצב זומבי מתקדם. לא יכול להיות שזו הדרך. חייבת להיות דרך אחרת. למזלי הרב, מצאתי את דרכי. לא אספר לכן שזו דרך קלה. הבריאות אינה מובנת מאליה, היא מטרה שבכל רגע נתון אנו צריכות לקחת [...]

מה זה אומר להיות בריאה?

כל-כך התרגלנו למיגרנות, כאבי המחזור החזקים, לשכמות התפוסות ולדלקות בדרכי השתן, שלעיתים כבר איננו מבחינות בהם. מה שיותר חמור בעיני, היא העובדה שרובנו הגדול מסתובבות עם סימפטומים של חרדה ו/ או דיכאון , מבלי שום מודעות לכך (כי זו הנורמה). תופעות של חרדה "נורמטיביות" כוללות מחשבות מטרידות, קשיי שינה, "אכילה רגשית" ,עשייה אובססיבית, וכל אותם מקומות בהם קשה לנו לשחרר שליטה, אם בניהול הבית ואם בגידול הילדים. לעיתים המופע של החרדה היא דווקא בהימנעות ודחיינות מהתמודדות עם אתגרים קטנים וגדולים. את הדיכאון ה"נורמטיבי" נפגוש בעייפות, בחוסר חשק המיני, במחשבות של ביקורת עצמית, וגם כמו את החרדה בקשיים סביב שינה ואכילה. בדרך כלל הסימפטומים משתלבים אחד בשני, יוצרים סבל ותסכול ומקשים עלינו בהתמודדות היומיומית. יש מאיתנו שהנטייה שלה היא להפנות פנימה את התסכול, להרגיש חסרת ערך וחסרת אונים, ויש מי שתבחר להפנות את התסכול החוצה, בדרך כלל כלפי בן/בת הזוג , שאינם מבינים ואינם מצליחים להיענות באופן מותאם לצרכיה. כך או כך נוצרים קשיים בזוגיות, בהורות וביחסים בינאישיים אחרים, התורמים ומחזקים [...]

בניית עמוד שדרה

מי אני? מה אני רוצה? מה אני אוהבת? מה נכון לי? מה מחזק אותי ומה מחליש אותי? נשמע טריוויאלי, אבל לא... רובנו הגדול מתקשות לענות על שאלות אלו, אם בכלל לקחנו את הזמן לעצור ולחשוב עליהן. ואם כבר אתגרנו את עצמנו בשאלות, למה כל כך קשה לנו לענות עליהן? כי בדיוק כמו שפרויד אמר, אל מול התשוקה, תמיד יתעורר איסור פנימי מוסרי או ערכי. אסביר ואחבר למציאות היומיומית: כאישה שלקחה על עצמה להיות קשובה לצרכים של ילדיה בכל מחיר, הצבת מטרותיי ותשוקותיי האישיות כ"קודמות" לשלהם מעוררת התנגדות פנימית רבה. כאישה שתמיד לקחה חלק בקידום מטרות קהילתיות, ההתרחקות ממעגלים אלו מתוך רצון לשמור על עצמי, נחווית כאנוכית. ומול הורי המזדקנים שרק רוצים להיות מעורבים בחיים שלי ושל נכדיהם, הצבת גבולות ברורים מעוררת אשמה. כמובן שיש עוד המון דוגמאות אישיות שלי ושל נשים (וגברים) כמוני אותם אני פוגשת כל יום בקליניקה או בחוגים אחרים. התוצאה היא אחת, אנו מתרחקות מהאינסטינקטים שלנו, וזהותנו נבנית על בסיס צורך עצום להרגיש שייכות ולקבל אהבה והערכה מבחוץ. עד כאן לא חידשתי הרבה, [...]

תשוקה, מיניות ובהירות במחשבה

אז מה עושים עם כל הבריאות הזאת? אני כבר לא עסוקה כל היום בתכנון החופשה הבאה, כי הבנתי שהכי נכון לי להיות בבית... ואינני מתרוצצת ממקום למקום כדי לשמור על קשרים שלא תמיד תורמים לי.. כבר לא מריצה בראש מחשבות אם היום בעבודה אמרתי את הדבר הנכון.. או שמא פספסתי בגדול. הבטן התמלאה בכוח. אמנם אני הולכת לישון בשעה שאחי הרווק אוכל בה את ארוחת הערב שלו, אך אינני מגיעה למצבים של אפיסת כוחות, עצבנות ומירמור הזכורים לי.  ככל שהגוף מבריא, התשוקה והתאווה מתעוררות, ומגיחים להם חשקים שונים של הגוף- הבסיסיים ביניהם התאווה לאוכל והחשק המיני.  אז מה עושים עם התשוקה לחיים המתעוררת?  לא שאלה פשוטה. בגדול, במצב מאוזן, התאווה לחיים היא הכוח המניע אותנו בכל עשייה. הבעיה היא שהתעוררותה לעיתים קרובות תעורר קונפליקטים אל מול המציאות, הסדר החברתי והמוסר. מה עושה אישה טבעונית כאשר הגוף שלה מבקש סטייק מדמם? מה עושה אמא שמגדלת את ילדיה בחינוך ביתי, כשמתעורר בה הצורך לצאת מהבית ולעבוד כעורכת דין? מה קורה לאישה שמתעורר בה חשק [...]

ומה איתנו הגברים?

הבחירה שלי לפנות לנשים ולהתייחס לסוגיות שבהורות ובזוגיות, הייתה בחירה להביא בדרך זו גם את עצמי. יחד עם זאת, כל הכתוב נוגע גם לגברים ולאנשים בכל שלבי חייהם. בעבודתי בקליניקה, אני פוגשת גם מתבגרים ומתבגרות, מבוגרים צעירים ואנשים שכבר יצאו לפנסיה. כפי שציינתי, הבריאות (הגופנית והנפשית) מוצבת כמטרה טיפולית עליונה והיא מוגדרת באופן אינדיווידואלי לגבי כל אחד ואחת מאיתנו.  הרגישו חופשי לפנות אלי בכל שאלה או התייעצות... מאמרים נוספים

גיל ההתבגרות- גיבוש זהות ונפרדות

תופעות של גיל ההתבגרות היום נמשכות גם מעבר לגיל עשרים, ובמקרים רבים, מלוות אותנו גם בחיינו ה"בוגרים". גיבוש זהות ויצירת נפרדות בינינו לבין ההורים שלנו, ובשלב שני, אל מול הילדים שלנו, הינן משימות מתמשכות. במציאות של היום, ישנם מקרים רבים בהם ההורים מהווים משענת כלכלית משמעותית, ו/או לעיתים קרובות בייביסיטר קבוע לנכדים. עזרתם מבורכת, אך לעיתים גם עלולה להקשות עלינו ביצירת נפרדות ובגיבוש הזהות העצמאית שלנו.  גם כאשר אין מעורבות או נוכחות הורית ממשית, קולות ההורים מלווים אותנו, לעיתים גם מבעד לקבר. התהליך אותו תיארתי בפרקים הקודמים הוא תהליך של בניית זהות ונפרדות והוא מתאים מאד לעבודה עם מתבגרים ועם מבוגרים בכל שלבי החיים. ככל שהגוף מבריא, והתשוקות, הרצונות והגבולות נהיים ברורים יותר, מתאפשר לנו לבנות זהות ברורה יותר ונפרדת. הרגישו חופשי לפנות אלי בכל שאלה או התייעצות... מאמרים נוספים

סדרת מאמרים II ה"מכבסה"

מהי ה"מכבסה"?

כולנו יודעים כי סוכר מזיק לבריאותנו. למרות ידיעה זו, רובנו חוטאים במידה זו או אחרת ואוכלים כמות סוכר הגבוהה בהרבה מהמנה הרצויה. אנו עושים זאת כשגרה, ואף לעיתים קרובות, מעבירים מנהג מגונה זה גם לילדנו. אז איך אנו חיים עם זה בשלום? כאן נכנסת ה”מכבסה” לעבודה. ב”מכבסה” כוונתי למנגנון ההגנה המתעורר בכל פעם שאנו פוגשים באמת שאיננו מוכנים לראות או לקבל. ה”מכבסה” מייצרת מציאות חלופית, שקרים אותם אנו מספרים לעצמנו ואיתם אנו מכבסים את האמת במקום לפגוש אותה. האמת ה"מלוכלכת" לפיה אנו מכניסים רעל לגוף, וכי לאורך זמן, הרעל הזה גורם למחלות קשות, עוברת "כביסה" ובסופה יוצא שקר "נקי" לפיו למשל: "כולם אוכלים כך ולכן לא יכול להיות שזה כל-כך גרוע." ה”מכבסה” נוכחת ברבדים שונים של המציאות שלנו. אם דיברתי בעבר על האיסורים העולים בתוכנו אל מול התשוקה המתעוררת כחלק מבריאות, ה”מכבסה” היא המנגנון "המסדר" את העולם כך שנוכל להמשיך ולהתעלם מהתשוקות והרצונות האמיתיים שלנו. דוגמה קלאסית: יחסים אפלטוניים בין גבר לאישה רובנו (ובעיקר אנו, הנשים) פועלות בעולם מתוך הכחשה [...]

למה לי להפסיק "לכבס"?

ה”מכבסה” נוכחת כאשר אנו בוחרים לעשות פעולות המחלישות אותנו. אנו מכבסים את האמת שאנו יודעים ומתכחשים לאינסטינקטים ולאינטואיציות שלנו. אתן דוגמה נוספת: חופשות משפחתיות. מי לא רוצה לנסוע לחו"ל? ועוד על חשבון ההורים? מי? אז מסתבר שאני. לקח לי כמה שנים בהם כל פעם מחדש דמיינתי איך "הפעם יהיה שונה". הפעם יראו את הצרכים שלי כאמא ושל הבנים שלי שזקוקים למרחבים ומתקשים לשבת במסעדות. הפעם יהיה שונה כי הילדים כבר גדלו וכי אני "במקום אחר" . הפעם יהיה שונה כי היעד הוא שונה ומאד מפנק... כל הדמיונות הללו מגיעים מה”מכבסה”. יותר מזה, ה”מכבסה” גם יכולה לעוות את הזיכרונות שלנו: "דווקא בחופשה ההיא היה ממש כייף" ורק לאחר שהייה קלה ובחינה מדוקדקת עולות בזיכרון תמונות שלי כאמא מרוטה מעייפות, עם כאב גב מסתובבת הלוך חזור עם עגלה ובה תינוק שלא נרדם , באחד המקומות היפים בעולם. תגידו שאני מפונקת ובכיינית. תגידו. לא יודעת להעריך כמה החיים טובים אלי. בדיוק בגלל משפטים כאלו שכמובן אמרתי לעצמי מאות פעמים, יש לי “מכבסה” לתפארת. [...]

בריאות ללא "מכבסה"

אז אוקיי, אתם אומרים, השתכנענו. כולנו "מכבסים" וזה לא בריא. הסוכר מרעיל אותנו, האוניברסיטה טחנה לנו את המוח, וכך גם ההורים בטיול המשפחתי האחרון. אנחנו לא סופרמן או סופר-וומן, והגוף והנפש שלנו מוגבלים ביכולת שלהם להכיל את הבחירות המנוגדות לבריאותנו. אז מה עושים? אף פעם לא נטוס לחו"ל? אף פעם לא נאכל פרוסת עוגה טעימה? לא נקיים קשרים משפחתיים או חברתיים? אנחנו לא נזירים בודהיסטים ולא חיים במערה בטיבט. נכון!! גם אני לא! אז מה עושים??? התשובה שאני מציעה היא כזו- כאשר אנו מפסיקים "לכבס", רואים את המציאות כפי שהיא, ומודעים למגבלות של הגוף והנפש שלנו, אנו יכולים להתנהל בהתאם. ראשית כל, במידת האפשר, כן, יש להימנע מבחירות המחלישות אותנו. נשמע הגיוני, לא? במקרים בהם מסיבות שונות נחליט בכל זאת לעשות פעולות המנוגדות לאינסטינקט שלנו לשמור על בריאותנו, נצטרך להכין את הגוף ואת הנפש להתמודדות, ולעיתים קרובות גם לתכנן מראש את ה"שיקום" שלנו. נחזור ברשותכם לדוגמת הנסיעה המשפחתית. השלב הראשון הוא ההתפכחות: ההבנה כי על אף שכמובן יהיו גם רגעים [...]

סדרת מאמרים III   לא תגנוב

לא תגנוב

כולנו מכירים את הדיבר השמיני, "לא תגנוב", רובנו חיים על פיו, גם במובן הפשוט ביותר של לא לצאת מחנות עם סחורה שלא שילמנו עליה, וגם במובן של התנהלות כלכלית הוגנת כמו תמחור שעת טיפול במחיר הוגן. רובנו נזהרים מאד שלא לגנוב מאחרים, וכש"גונבים" מאתנו אנחנו מרגישים פראיירים ובדרך כלל מקללים את מי שלקח מאתנו, אם זה את האינסטלטור שלקח יותר מידי כסף על פתיחת סתימה, או את האדם שנדחף לפנינו בתור לרופא. יש בינינו שמקללים גם את עצמינו על הטיפשות או התמימות שלנו ומרגישים מבוישים על שעבדו עלינו או עקפו אותנו. אני לא בעד הלקאה עצמית כי היא בדרך כלל לא עוזרת לנו ורק סוחטת מאתנו עוד כוח, מחלישה אותנו ומעודדת אותנו יותר להימנעות מאשר לעשייה. אבל כן אני מאמינה כי הדיבר השמיני "לא תגנוב" הוא דו-כיווני: אנו אחראיים לא לגנוב מאף אחד ואנחנו גם אחראיים לשמור שלא יגנבו מאתנו. מי מכם שעובד באופן עצמאי אולי מכיר את אי הנוחות הנוצרת כאשר אנו נדרשים לתמחר את השירותים או המוצרים שלנו. [...]

לא תגנוב II

אז מה עושים? איך אנו שומרים על עצמנו לא "לגנוב" ושלא "יגנבו" מאתנו? בעבודה שלי עם מטופלים, כאשר אנו מתעסקים בקשיים בזוגיות, בהורות, או בכל מערכת יחסים אחרת, אני שמה דגש על בניית יחסים בהם יש תשומת לב על "לא לגנוב" אחד מהשני. הכוונה היא כמה שפחות לקחת כוחות אחד מהשני, ובעיקר, לא לפגוע בהתפתחות של היקרים לנו. לפעמים מדובר בפתרונות פרקטיים, לפעמים בתשומת לב לסגנון דיבור, אך בסופו של דבר זו מהות. ניקח לדוגמה את המשפט: "אנחנו צריכים לדבר". זוהי דוגמה טובה לצורת ביטוי היוצרת דרמה, במקומות שבדרך כלל אפשר להימנע מכך. בחלקו הראשון של המאמר, הצגתי את הרעיון שברגע שמשפט כמו "אנחנו צריכים לדבר" נזרק לאוויר, הצד השני נבהל כהוגן. הראש מיד מריץ את התסריטים הנוראים מכל, וגם אם בסוף הכוונה הייתה לדבר על נושא שאינו מאיים עלינו, הנזק כבר נעשה, והכוח נלקח. תחשבו על תפקיד המוזיקה בסרטי אימה ומתח, היום גם בחדשות ובתחרויות הריאליטי, יש לה את אותו התפקיד. אם נשתיק את הסאונד בחלקים המותחים,נראה איך הגוף משתחרר, [...]

לא תגנוב III

אז איפה עוד ניתן להימנע מ"גנבות" ב"שוק המשאבים הנפשיים"? אחת הדרכים היעילות ביותר "לקחת" ממישהו כוח, היא "להקטין" ולהשפיל אותו. מגיל צעיר שמענו את עצמינו ו/או את חברינו "יורדים" אחד על השני ובכך "מורידים" אחד את השני למטה למטה, לפעמים עמוק לתוך בור באדמה. זו תמיד חוויה קשה ומחלישה וקשה לצאת מהבור. אז איך בכל זאת? ניקח דוגמה פשוטה מהחיים הבוגרים: בישיבת צוות, קולגה "זורקת" לנו הערה ש"מקטינה" אותנו: " זאתי חדשה כאן.. אפרוחית ממש.. אין סיכוי שתוכל לעזור בפרויקט החדש." על אף שאולי היא צודקת בתוכן הערתה ( כי אני באמת חדשה ולומדת..) האופן בו נאמרו הדברים מכה בנו. אנו חשים מושפלים, "יוצא לנו האוויר" ובכך בעצם איבדנו כוח. חלקנו נשתוק ו"נחליק את זה".. אולי נקלל אותה בלב, נאמר לעצמנו, "למה להתאמץ? סתם פוסטמה תופסת תחת" חלקנו נתפוצץ: "למה מי את חושבת שאת??יא תרנגולת ..." אולי זה נשמע לכם מוזר, אך מבחינה נפשית, זאת תגובה יותר בריאה מהקודמת. זוהי תגובה אקטיבית, ויש בה ניסיון לשמור על עצמינו ועל כבודנו. לטוב [...]

מאמרים נוספים

חשיבותו של החשק המיני

מטופלים רבים מתלוננים על העדר חשק מיני. בדרך כלל מדובר על חוסר חשק במישור הגופני (או בשפת העם, העדר "חירמון"). מי מאתנו שמשתייך לקבוצה זו, בדרך כלל ידווח על חוסר עניין או רצון לקיים יחסי מין והימנעות מכך. במקרים רבים, אותם אנשים ידווחו על העדר תשוקה והנאה בחיים במובן הרחב יותר, ותחושת דכדוך כללית. ישנם גם מקרים בהם אנשים פעילים מינית (ואפילו מאד פעילים מינית) מתלוננים על כך שהחשק המיני שלהם הוא יותר מכל דחף לפרוק עצבים או תסכול, כי הם מסתמכים באופן מאסיבי על פנטזיות מיניות על מנת להגיע לסיפוק, וכי חסרה להם תשוקה מינית אמיתית. למה זה כל כך בעייתי? קיומו של החשק המיני חיוני לבריאותנו (הפיזית והנפשית) וזאת ללא קשר לאם נממש אותו באקט מיני וניתן לו פורקן באורגזמה. התשוקה, שבבסיסה היצר המיני, היא הכוח שדוחף לחיים, היא הבריאות. אמירה זו כמובן נאמרה הרבה לפני, על ידי גדולים וחכמים ממני. זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה כינה את האנרגיה המינית  "ליבידו" והגדיר אותה כאחד משני הכוחות המניעים את [...]

העיקר הכוונה?

העיקר הכוונה...? לא! מכירים את המשפט הזה? "העיקר הכוונה"? מישהו קנה לכם מתנה לחג שאיננה לטעמכם... אבל העיקר הכוונה. היו לו כוונות טובות, ולכן אנחנו לא רק שנסלח לו על שפיספס בגדול את הטעם והצרכים שלנו, אלא שחלקנו אף נרגיש מעט אשמים על שאיננו אוהבים את מה שקיבלנו, ונשקיע מחשבה במה אפשר בכל זאת לעשות עם אותו חפץ מיותר. מי שמכיר את המשפט בוודאי שמע אותו כבר בגיל צעיר. ילדים, בעזרת הרבה כוונות טובות, מצליחים לחולל נזקים שונים:  ללכלך את כל המטבח בניסיון להפתיע בארוחה, לשבור מכשירי חשמל בניסיון לתקן אותם (על אף שהיו תקינים) וכדומה. במקרה זה, הסלחנות שלנו היא בדרך כלל במקום, ולעיתים גם העידוד שאנו מסננים בין השיניים בעת שאנו נאלצים לנקות אחריהם ולספוג את הנזק הכספי. התנסויות אלה הם חלק מהתפתחות תקינה. אך המשפט הזה מלווה אותנו פנימית גם אל עולם המבוגרים. מטופלת הגיעה נסערת לפגישה. בן זוגה החליט להפתיע אותה וקנה לשניהם כרטיסים לתאילנד לחופשה בת שבועיים, מתנה ליום הולדתה. איזה כייף! אז לא.. לה [...]

אשליית האדרנלין

דמיינו לעצמכם את התמונה הבאה: אוהל מונגולי. בחוץ טמפרטורה קרובה לאפס מעלות. רוחות מנשבות. נפשות המשפחה מתנהלות בתוך החלל המוגן והמחומם. אין תנועות חדות ומהירות. אחד הגברים נדרש לצאת אל העולם. מתחיל טקס התעטפות אשר בסופו עיניים מביטות דרך חריץ יחיד בחליפה מרופדת ואטומה המתאימה לתנאים בחוץ. זוהי אומנות ויסות האדרנלין. תמונה אחרת: קמים בבוקר, חורף גלילי. קצת באיחור, תנועות מהירות. ניסיון להיות סבלנית אך עדיין להוציא את הילדים בזמן להסעה. רעש של סכין עצבנית על קרש חיתוך. ריצה מהירה לרכב עם המעיל ביד כי זה בדיוק עשר שניות. מתניעה, מחממת. ריצה מהירה פנימה כי שכחתי את הנייד. בדיקה מהירה אולי יש הודעה חשובה בווטסאפ... שלא אפספס. אלו החיים של רבים מאתנו, חיים על אדרנלין. באופן טבעי, רמת האדרנלין בגוף אמורה לעלות כאשר אנו פוגשים במצב מסכן חיים. בעולם שלנו, עולם בו בכל רגע נתון יכול להגיע טלפון מהבנק או ביטול מהבייביסיטר, אנו חיים בדריכות יתר והגוף שלנו מפרש אירועים מסוג זה כסכנה ממשית. מי מאתנו שסובל מתופעות של חרדה [...]

לנשום או לא לנשום?

כל התורות מלמדות אותנו לנשום משהו קורה?-תנשום רוצה לעשות משהו?- קודם תביאי אוויר מפחד? תנשום אפילו אני כתבתי על כך במאמר קודם. אבל- האם זה נכון תמיד? האם הפתרון הוא תמיד הנשימה? מתי בפעם האחרונה דפקתם ספרינט של החיים על מנת להספיק לאוטובוס שכבר עמד בתחנה? זוכרים את התחושה? עולים על האוטובוס מתנשפים, קצת מזיעים, עם חיוך ממזרי על השפתיים ותחושת ניצחון. לאט לאט הנשימה נרגעת הזיעה מתייבשת אבל משהו נעים נשאר בגוף. כייף אדיר! ברגע אחד הפכנו מגבר או אישה מכובדים לצ'יטה מכוונת מטרה. דוגמה נוספת: אולי יצא לכם להתבונן בטבחים מקצועיים, אם במסעדה ואם בתוכניות הרבות בטלוויזיה. כמה מרשים הוא קצב העבודה והדיוק שלהם. כמה זה אינטנסיבי. אנחנו שואלים את עצמינו "האם הם נושמים?" אפילו הצפייה בהם "עוצרת לנו את הנשימה". אני כותבת "עוצרת את הנשימה" במרכאות כפולות כי כל מי שיש לו טיפת ידע על גוף האדם יודע כי אנו זקוקים לנשימה על מנת לשרוד ובכל זאת כולנו מכירים מצבים בהם לטוב או לרע, "לא נשמנו". מי [...]

אופן הטיפול

מטופלים מגיעים אלי עם בעיות שונות, רבים מגיעים בעת משבר, עם קשיים בזוגיות, בהורות או בתחום עיסוקם. חלקם פונים אלי בעקבות סימפטומים נפשיים ופיזיים, כאבים ומחלות בעלות מרכיב פסיכוסומאטי. לעיתים קרובות הם סובלים מסימפטומים של חרדה: פחדים ספציפיים, התקפי חרדה, חרדה חברתית, ודריכות כללית, ו/או דיכאון: חוסר כוחות, אובדן היכולת ליהנות ותחושת ייאוש כללית. גם אם אינם יודעים לשים את האצבע על בעיה ממוקדת, מטופלים מתארים תחושות קשות המלוות אותם ביומיום, שעמום, כעס, חוסר שקט, ומעלים שאלות על משמעות החיים והמוות. הכשרתי כפסיכולוגית קלינית הייתה רוב רובה מבוססת על התיאוריות והפרקטיקה הפסיכואנליטית, אשר מטרתה ללוות את המטופל במסעו פנימה, להגדיל את המרחב הפנימי העומד לרשותו ולעזור לו למצוא פשר ולהגיע לתובנות עמוקות העומדות בבסיס אישיותו. בטיפולים רבים, מדובר על תהליך של התפתחות וגיבוש זהות נפרדת, בוגרת ועצמאית, כאשר הקשר הטיפולי מהווה סביבה מיטיבה ותומכת לגדילה. בנוסף לתפיסת העולם הפסיכואנליטית, נחשפתי לשיטות טיפול קוגניטיביות והתנהגותיות, ואני משלבת אותן בעבודה הטיפולית. את הרפואה הסינית פגשתי בתוך מסע ההתפתחות האישי שלי, וככל שהעמקתי [...]