הופתעתי לגלות על עצמי, כמו גם על רבים ממטופלי, כי המילה "בריאות" איננה בראש רשימת סדר העדיפויות שלנו, לא כמטרה טיפולית ולא כשאיפת חיים. זאת כמובן כל עוד ניתן לתפקד, לקום בבוקר, להכין סנדוויצ'ים, לצאת לעבודה. יש כמוני ,שבגיל המופלג של 31 כבר מצאו את עצמן מרותקות למיטה לתקופה, אם בשל גב תפוס או סיבה אחרת.
במשך מספר שנים התמודדתי עם כאבים ותחלואות שונות, וקיבלתי אותן כחלק אינטגרלי מהחיים על פני כדור הארץ והסטרס הכרוך בהתמודדויות היומיומיות בבית ובעבודה. כאשר בגיל 35 שוב מצאתי עצמי מרותקת למיטה בשל התקף נוסף של כאבי גב, לא מסוגלת לעשות דבר מלבד להניק את הצעיר מבני, עצרתי. זהו, אמרתי בתוכי, הסיפור הזה נגמר. אני לא מוכנה להיות אמא "חולנית" לא ברמה של חוסר תפקוד ולא ברמה של תפקוד מתוך מצב זומבי מתקדם. לא יכול להיות שזו הדרך. חייבת להיות דרך אחרת.
למזלי הרב, מצאתי את דרכי. לא אספר לכן שזו דרך קלה. הבריאות אינה מובנת מאליה, היא מטרה שבכל רגע נתון אנו צריכות לקחת בחשבון ולשמור עליה כלוחמות עם חרב וחנית.
כתוצאה מהחיפוש שלי אחר אפשרות לשקם את גופי במקביל לנפשי, נחשפתי לנפלאות הרפואה הסינית.
בעוד שבאמצעות הטיפול בדיקור התחזקתי וצברתי כוח, ראיתי איך אני במהירות רבה מפזרת את ה"צ'י" החדש לכל עבר. פתאום יש לי כח לקחת את הילדים אחר הצהריים לבילוי או לצאת עם חברות עד השעות הקטנות של הלילה.. הכל טוב ויפה, רק שבהמשך השבוע אני נותרת מרוקנת ועייפה.
שלא תבינו לא נכון, אני מאד רוצה לצאת עם חברות עד השעות הקטנות של הלילה, ובפנטזיה שלי, סיבוב עם ילדי במוזיאון המדע, מצטייר כדבר נהדר.
מסתבר אבל שיש מציאות, ויש אמת, והאמת נמצאת בגוף. לכל אחת מאיתנו יש את כמות ואיכות המשאבים שלה, ואת מה שנכון ולא נכון עבורה.
"האם ללכת לשתות קפה ולקשקש עם השכנה יחזק אותי או יחליש אותי?" זה נשמע מצחיק, אבל אלה מסוג השאלות ששאלתי את עצמי שוב ושוב, בדרכי להתחבר חזרה לאינסטינקטים שלי, ולדעת מה נכון עבורי.
אני יכולה לומר מניסיון אישי שלי, ומניסיון מטופלי, שהתשובה היא הרבה פעמים "שלילית", ומצאתי עצמי בדרכי לבריאות "נאלצת" לוותר על עיסוקים וקשרים מהם נהניתי בעבר, או לפחות כך חשבתי.
אני מניחה שחלקכן קוראות ומזדהות, ואולי חלקכן קוראות וחושבות לעצמן:" מי זו האישה הזו, חסרת הכוחות, ומה הבעיה שלה להתמודד עם החיים? ועוד היא פסיכולוגית קלינית?!?" אז אענה בכנות כי אין זה פשוט לי לחשוף את חולשותיי.
לטוב ולרע ניתנו לי גוף ונפש רגישים ביותר, אשר עם השנים פחות ופחות הסכימו "לקבל" מעשים, מחשבות ואמונות אשר לא עלו בקנה אחד עם האמת שלהם, שהיא מסתבר, גם האמת שלי.

הרגישו חופשי לפנות אלי בכל שאלה או התייעצות…
בריאות כמטרה טיפולית?
הופתעתי לגלות על עצמי, כמו גם על רבים ממטופלי, כי המילה "בריאות" איננה בראש רשימת סדר העדיפויות שלנו, לא כמטרה טיפולית ולא כשאיפת חיים. זאת כמובן כל עוד ניתן לתפקד, לקום בבוקר, להכין סנדוויצ'ים, לצאת [...]
מה זה אומר להיות בריאה?
כל-כך התרגלנו למיגרנות, כאבי המחזור החזקים, לשכמות התפוסות ולדלקות בדרכי השתן, שלעיתים כבר איננו מבחינות בהם. מה שיותר חמור בעיני, היא העובדה שרובנו הגדול מסתובבות עם סימפטומים של חרדה ו/ או דיכאון , מבלי שום [...]
בניית עמוד שדרה
מי אני? מה אני רוצה? מה אני אוהבת? מה נכון לי? מה מחזק אותי ומה מחליש אותי? נשמע טריוויאלי, אבל לא... רובנו הגדול מתקשות לענות על שאלות אלו, אם בכלל לקחנו את הזמן לעצור ולחשוב [...]
תשוקה, מיניות ובהירות במחשבה
אז מה עושים עם כל הבריאות הזאת? אני כבר לא עסוקה כל היום בתכנון החופשה הבאה, כי הבנתי שהכי נכון לי להיות בבית... ואינני מתרוצצת ממקום למקום כדי לשמור על קשרים שלא תמיד תורמים [...]
ומה איתנו הגברים?
הבחירה שלי לפנות לנשים ולהתייחס לסוגיות שבהורות ובזוגיות, הייתה בחירה להביא בדרך זו גם את עצמי. יחד עם זאת, כל הכתוב נוגע גם לגברים ולאנשים בכל שלבי חייהם. בעבודתי בקליניקה, אני פוגשת גם מתבגרים ומתבגרות, [...]