אז מה עושים עם כל הבריאות הזאת?
אני כבר לא עסוקה כל היום בתכנון החופשה הבאה, כי הבנתי שהכי נכון לי להיות בבית… ואינני מתרוצצת ממקום למקום כדי לשמור על קשרים שלא תמיד תורמים לי.. כבר לא מריצה בראש מחשבות אם היום בעבודה אמרתי את הדבר הנכון.. או שמא פספסתי בגדול. הבטן התמלאה בכוח. אמנם אני הולכת לישון בשעה שאחי הרווק אוכל בה את ארוחת הערב שלו, אך אינני מגיעה למצבים של אפיסת כוחות, עצבנות ומירמור הזכורים לי. ככל שהגוף מבריא, התשוקה והתאווה מתעוררות, ומגיחים להם חשקים שונים של הגוף- הבסיסיים ביניהם התאווה לאוכל והחשק המיני.
אז מה עושים עם התשוקה לחיים המתעוררת?
לא שאלה פשוטה. בגדול, במצב מאוזן, התאווה לחיים היא הכוח המניע אותנו בכל עשייה. הבעיה היא שהתעוררותה לעיתים קרובות תעורר קונפליקטים אל מול המציאות, הסדר החברתי והמוסר.
- מה עושה אישה טבעונית כאשר הגוף שלה מבקש סטייק מדמם?
- מה עושה אמא שמגדלת את ילדיה בחינוך ביתי, כשמתעורר בה הצורך לצאת מהבית ולעבוד כעורכת דין?
- מה קורה לאישה שמתעורר בה חשק מיני והיחסים עם בן זוגה אינם מספקים עבורה?
התשובה דומה מאד לתשובה של פרויד ושל חכמים רבים לפניו: על מנת להיות בריאות, הדבר הנכון ביותר עבורנו, הוא לתת לאינסטינקטים ולדחפים שלנו לנהל אותנו. אך איך ניתן לעשות זאת ועדיין להתנהל ולהשתייך למציאות המשפחתית, חברתית ותרבותית שלנו?
אסביר כי אני מתייחסת למצב של איזון גופני ונפשי, בו יש לנו אפשרות לדעת מה הגוף שלנו באמת צריך. במצב של חוסר איזון, אנו עלולים לחשוב כי הגוף שלנו מבקש לאכול שלוש חפיסות שוקולד, לעזוב את הבית והילדים, ו/או להצטרף למועדון S&M. גם פנייה "החוצה" והיסחפות לתוך רומנים סוערים, עלולה בסופו של דבר לרוקן את משאבנו, זאת בשל ה"דרמה" הכרוכה ביחסים מסוג זה, המכילה בתוכה הרבה פנטזיות, ופחות חיבור לאמת ולמציאות. אז לא… זאת לא הכוונה. בחירות אלו בדרך כלל יובילו אותנו להיות חולות עוד יותר.
אז מה כן? ואיך יודעים? כאן נכנסת העבודה הפסיכולוגית. אתאר בקצרה חלקים ממנה:
ראשית, יש להיות מודעות לכך שבמצב של "מחלה" ,הכולל גם מצבים של תחלואות פיזיות למיניהן- שפעת, מיגרנות וכו', וגם מצבים של חרדה ודיכאון, אפילו קלים מאד, המחשבות שהגוף ייצר אינן נכונות, ולעיתים, הכיוון הנכון שלנו יהיה לעשות הפוך משהגוף דורש. הגוף החלש בד"כ יכוון להחליש את עצמו עוד יותר, וזה אולי בניגוד להיגיון הבריא.
כולנו מכירות את ה"דודא" למתוק במצבים של חולשה… ולמרות שבאופן רגעי נרגיש יותר טוב לאחר שאכלנו את פרוסת העוגה, הגוף שלנו רק ייחלש עוד יותר. רבות מאיתנו בשגרה נוחה נקפיד על תזונה, ותוספים אם צריך, אורח חיים שמחזק אותנו, אך דווקא במצבי סטרס או התחלה של מחלה, נזניח ונשכח לקחת את אותם ויטמינים שאנו זקוקים להם. דוגמה נוספת היא כשמשהו מלחיץ אותנו, ובמקום להתמודד איתו ה"קול הפנימי" שלנו מבקש לדחות ולהימנע מהתמודדות, מה שבסופו של דבר משמר את החרדה.
הרבה מן העבודה הפנימית היא בזיהוי והימנעות מ"דרמה".אחד המדדים לאיך ניתן להבחין מהו הקול ה"נכון" בתוכי הוא שהתשובה הנכונה, ברוב רובם של המקרים, לא תכלול דרמה ולא תהיה בה אכזריות כלפי אחרים.
דוגמה לכך היא בכך שחלקנו טועים לחשוב שכחלק מתקשורת טובה בזוגיות, עלינו לשתף את בן/בת זוגנו בכל מה שעובר עלינו, וברגשות המתעוררים בנו, גם כלפיהם. שיתוף שכזה במקרים מסוימים יעורר הרבה דרמה: יכניס את בני הזוג ללחץ, יעורר רגשי אשם , עלבון , ובעקבות זאת כעס או מגננה. ברבים מהמקרים, הדרמה לא תוביל לפתרון של המצב, אלא תחליש גם אותנו וגם את בן הזוג שלנו.
אנו תמיד צריכות לקחת את הבריאות שלנו כמטרה עליונה והשיקול תמיד יהיה קשור במה יבריא אותי? מה יעשני חולה עוד יותר? תוך לקיחת אחריות על השלכותיהן של בחירותיי. ככל שהגוף מבריא ואנו מפנימות ראיה זו של המציאות, התשובות נעשות ברורות יותר ויותר. אז אתן אומרות, אוקיי, הבנו,השתכנענו, נבוא לטיפול, נאזן את הגוף, נקשיב לקול הפנימי שלנו, ואז מה? נהיה מלאות תשוקה לחיים ומתוסכלות???
אז לצערי, חלק מהתשובה היא כן, ככל שהגוף יבריא, יתעוררו יותר ויותר רצונות ותשוקות, והפער בין הרצוי והמצוי, ברוב המקרים פתאום יראה גדול יותר, ותחוו תסכול. עכשיו חלקכן יפסיק לקרוא וזה בסדר. ולחלקכן שעדיין איתי, התסכול, כמו התאווה לחיים היוצרת אותו, הוא כוח, את הכוח הזה צריך לאסוף, להחזיק בבטן, ולתעל אותו להתפתחות שלנו, לשמירה בלתי מתפשרת על הבריאות שלנו, למלחמות שלנו על עצמנו, על האמת שלנו ולעשייה התומכת בכל אלו.

הרגישו חופשי לפנות אלי בכל שאלה או התייעצות…
מאמרים נוספים
בריאות כמטרה טיפולית?
הופתעתי לגלות על עצמי, כמו גם על רבים ממטופלי, כי המילה "בריאות" איננה בראש רשימת סדר העדיפויות שלנו, לא כמטרה טיפולית ולא כשאיפת חיים. זאת כמובן כל עוד ניתן לתפקד, לקום בבוקר, להכין סנדוויצ'ים, לצאת [...]
מה זה אומר להיות בריאה?
כל-כך התרגלנו למיגרנות, כאבי המחזור החזקים, לשכמות התפוסות ולדלקות בדרכי השתן, שלעיתים כבר איננו מבחינות בהם. מה שיותר חמור בעיני, היא העובדה שרובנו הגדול מסתובבות עם סימפטומים של חרדה ו/ או דיכאון , מבלי שום [...]
בניית עמוד שדרה
מי אני? מה אני רוצה? מה אני אוהבת? מה נכון לי? מה מחזק אותי ומה מחליש אותי? נשמע טריוויאלי, אבל לא... רובנו הגדול מתקשות לענות על שאלות אלו, אם בכלל לקחנו את הזמן לעצור ולחשוב [...]
תשוקה, מיניות ובהירות במחשבה
אז מה עושים עם כל הבריאות הזאת? אני כבר לא עסוקה כל היום בתכנון החופשה הבאה, כי הבנתי שהכי נכון לי להיות בבית... ואינני מתרוצצת ממקום למקום כדי לשמור על קשרים שלא תמיד תורמים [...]
ומה איתנו הגברים?
הבחירה שלי לפנות לנשים ולהתייחס לסוגיות שבהורות ובזוגיות, הייתה בחירה להביא בדרך זו גם את עצמי. יחד עם זאת, כל הכתוב נוגע גם לגברים ולאנשים בכל שלבי חייהם. בעבודתי בקליניקה, אני פוגשת גם מתבגרים ומתבגרות, [...]